עורך דין לנושאי משפט בינלאומי ומדינות

עורך דין לנושאי משפט בינלאומי ומדינות ביהמ"ש נטול להכיר בזכות שביושר ואמרו שבמצב כזה למעשה לב' יש זכות שביושר אך הוא שילם את כל הכסף ולכן יש לו זכות שביושר. (משכנתא שלא נרשמה לא התקבלה אף פעם כזכות שביושר).
 
חוק המקרקעין שנכנס לתוקף בשנת 70 הפך את היוצרות כי יש את סע' 161 לחוק שאומר שמתחילת חוק זה אין זכות במקרקעין אלא לפי חוק והעליון בהלכת בוקר שניתנה אחרי כניסת חוק המקרקעין לתוקף, לקח סע' זה ברצינות ואמר שחוק המקרקעין לא מכיר בזכות שביושר כי נאמר "אלא לפי חוק" ולכן מה שנפסק עורך דין לנושאי משפט בינלאומי ומדינות בהלכת בוקר זה שהואיל ובעל הזכות לרכישת הדירה לא רשום הוא נמצא במעמד זהה למעמדו של הנושה ושניהם צריכים להתחלק כי הם שווים. (בזמן הלכת בוקר גם רישום הערת אזהרה לא היה עוזר לב' ששילם הרבה כסף כי אז לפני התיקון של חוק המקרקעין הערת אזהרה נתנה עדיפות עלפי עסקה נוגדת ולא כלפי עיקול).

הלכת בוקר משקפת משטר מאוד פורמאלי- רשמת אתה קיים ואם לא אתה לא קיים. עורך דין לנושאי משפט בינלאומי ומדינות זה חיזק את עיקרון הפומביות והערך העליון שהיה תקף אז הוא היציבות. כלומר אתה לא התחרות מול המעקל אלא אתה במצב שווה מולו ולכן במסקנה של פס"ד זה הוא שכל הזכויות האובליגטוריות, בין אם זה בא על התחייבות לרכישת נכס ובין אם זה נושה כספי ושניהם לא רשומים הם במעמד שווה. 

קם רעש ציבורי בעקבות פס"ד זה וביקרות גדולה כי נאמר שיש אנומליה, הרוכש השקיע בנכס, הסתמך עליו, שילם עליו ולעומת זאת יש נושה כספי שמחפש מה לעקל והוא לא דאג ליצור לעצמו בטוחה, במקרה יצא לא שהנכס עוד לא נרשם של שמו של ב', לא יעלה על הדעת שאתה תעמיד אותם במצב שווה כי אם אותו נושה היה רוצה להסתמך על אותו הנכס היה הופך עצמו לנושה מובטח למשל ע"י משכנתא. אך משהוא לא עשה כן איזה הגיון יש להעמיד אותו במצב שווה לב'. המבקרים אמרו למעקל יש זכות דיונית ולב' מהותית. ולכן הביקורת הזו אמרה שהלכת בוקר לא יכול עורך דין לנושאי משפט בינלאומי לעמוד והיא אבסורדית שאתה גם לא נותן לב' כלי כלשהו להתגבר על הנושה כי לפי הדין הקודם גם הערת אזהרה לא עזרה ולכן בבוקר ביהמ"ש קרה למחוקק תקן את החוק כדי שתינתן הגנה לפחות אם ב' ירשום הערת אזהרה.

כיום אם ב' ירשום הערת אזהרה זה נותן לו עדיפות גם כלפי עסקה נוגדת וגם כלפי עיקולים.