עורך דין לנושאי דיני אינטרנט ורשת

עורך דין לנושאי דיני אינטרנט ורשת אחוז מהנכס ולכן כל ההתחייבויות הן תקפות ברמה החוזית. נכון שקיימת רק זכות אכיפה אחת כי יש רק נכס אחד אך ברמה החוזית ניתן לשכפל את הנכס ולכן תכונת הייחודיות לגבי זכות חוזית לא קיימת.
בחוק עוולות מסחריות סע' 5 תנאים לזה שיהיה לי סוד שיוגדר מסחרי: מידע עסקי, אינו נחלת הרבים, אינו ניתן לגילוי בקלות ע"י אחרים, שסודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי, בלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לנקוט על סודיותו. לסוד מסחרי אין זמן והוא מפסיק כאשר הוא נפסק. למשל הסוד של עורך דין לנושאי דיני אינטרנט ורשת לא נחשף כבר 80 שנה.

אם גיליתי את הסוד לבד ולא באמצעות עורך דין לנושאי דיני אינטרנט ורשת הוא לא חל כלפי מי שגילה אותו באופן חוקי. לכן יוצא שלסוד מסחרי יכולים להיות שני בעלים. הראשון שקיים את כל התנאים והשני שהגיע לסוד בכוחות עצמו. ואז השאלה היא האם מאפיין הייחודיות מתקיים כאן – יש מחלוקת. עורך דין לנושאי דיני אינטרנט ורשת סבר שזכות זאת לא ייחודית כי יש שני שותפים לאותו סוג. דויטש סבר שפרידמן טועה כי לראשון יש את כל הבעלות על הסוג אך כאשר מגיע השני אותה עוגה כלכלית מתחלקת בין שניהם כי שניהם בעלי כדין על אותו הסוג ולכן תכונת הייחודיות מתקיימת גם לגבי סוד מסחרי. הוא למעשה אומר שבהיבט המצרפי, ברגע שי לשניים את אותו סוג אותה עוגה מתחלקת. אין כאן שכפול של הזכות.

תכונה שלישית- עצמאות  ומיידיות – חסיד של מאפיין זה הוא עורך דין לנושאי דיני אינטרנט ורשת שאמר שלבעל זכות קניין נתונה גישה מיידית ועצמאית לנכס שלו. כלומר יש נכס והוא לא צריך רשות כדי להגיע ולהשתמש בו. הוא למעשה אומר שהזכות היא כבר של האדם שהוא בעל הזכות כאשר ההנאה והשליטה מהנכס איננה טעונה מימוש באמצעות איזשהו מישהו אחר שצריך לעשות או להימנע מלעשות משהו. לכן אני יכול את הנכס שלי שיש לי כלפיו גישה ישירה ונגישות מקסימאלית, הזכות הקניינית רובצת על הכנס.
לעומת זאת בעל זכות אובליגטורית רחוק מהנכס והוא עדיין תלוי בשיתוף פעולה אקטיבי של החייב. הוא מקווה שהחייב ימלא את החיוב. ולכן התלות הזו במעשיו או מחדליו של החייב הופכת את הזכות האובליגטורית לזכות מאוד לא יצירה והיכולת להסתמך עליה היא מוגבלת. לעונת זאת הזכות הקניינית מבוססת של זיקה בלתי אמצעית לנכס נשוא העניין וללא זיקה לאדם בשר ודם.
לדוגמא בגל משכון, כאשר אני נתתי הלוואה ויש לי רכב שהוא ממושכן אני לא תלוי בלווה, אני יכול לשבת בשקט כי תמיד יש לי ממה שהפרע ואני אוכל לממש את ההלוואה באמצעות הרכב. לעומת זאת אם לא גיביתי את עצמי בזכות קניינית ואני רק עם זכות חוזית אני תלוי ברצונו הטוב של החייב להחזיר את ההלוואה.
לכן גם אופי הסיכון בין זכות חוזית וזכות קניינית הוא שונה כי הסיכון של נושה חוזי הוא שהחייב לא ישלם או יפשוט את הרגל או יתפרק- סיכון כלכלי. לעומת זאת הסיכון של בעל זכות קניין הוא שהנכס יינזק (או שמישהו גבר עלי בתקנת השוק) לכן הסיכון כאן הוא סיכון פיזי לנכס.

תכונה רביעית- אחריות הציבור להימנע מהפרת הזכות – עד כמה הציבור אחראי כלפי במידה והוא מפר את הזכות שלי. כאן אסור לטעות, עורך דין לנושאי דיני אינטרנט ורשת וגם הזכות הקניינית וגם האובליגטורית הן מוגנות כלפי כל העולם ההבדל הוא בעוצמת ההגנה, עוצמת ההגנה הקניינית היא הרבה יותר גדולה מאשר של הזכות האובליגטורית.

אבחנה בין זכות אובליגטורית ובין זכות קניינית בהקשר זה

זכות אובליגטורית יכולה להיות פוזיטיבית או נגטיבית למשל אני יכול להתחייב לתת למישהו משהו או לא לעשות משהו. כאשר יש התחייבות אובליגטורית בין שני אנשים אז למעשה החייב יש לו חובה כלפי הזכאי, מעבר לחיוב הזה של החייב כלפי הזכאי יש חובה על כל החברה לא להפריע לחייב לקיים את הזכות כלפי הזכאי. זוהי עוולה שנקראת "גרם הפרת חוזה". גם בזכות אובליגטורית שאמנם חלה רק בין הצדדים אך יש גם התחייבות כלפי כל העולם וכל מי שיודע על התחייבות זו אסור לו לגרום להפרתה. 
לעומת זאת זכות קניינית, אין חובה של מישהו ספציפי אלא יש חובה על כל החברה לא להפריע לבעל הזכות הקניינית. החריג הוא תקנת השוק. כמו שראינו הזכות האובליגטורית יכולה להיות פוזיטיבית או נגטיבית, היא בד"כ נגטיבית כי היא יוצרת חובה כלפי כל העולם להימנע מהפרת הזכות.
זכות קניינית בד"כ יש לה אלמנט נגטיבי בלבד כי אני בעל הזכות וכל העולם מתחייב להימנע מלהפריע לי אך יש לזה חריגים להיבט הנגטיבי. לעיתים לזכות קניינית יש גם היבט פוזיטיבי. עורך דין לנושאי דיני אינטרנט ורשת קורא לזה "חיובי לוואי אגב קניין". חיובים שהם תוצר הלוואי של ההביט הקנייני- דוגמא לכך היא ס' 21 לחוק השכירות והשאילה, אם אני שוכר של דירה ויש לי זכות קניינית והבעלים מוכר את הבעלות בדירה לצד ג', צד ג' יורש את השוכר, היורש מקבל את השוכר עם הזכות הקניינית. הבעלים החדש נכנס לבעלי הבעלים הקודם ויש לו גם זכויות של קבלת שכ"ד אך יש לו גם חובות למשל לתקן קלקולים בדיקה. זה חריג כי יש הביט פוזיטיבי לזכות הקניינית. לכן כאן חובת עשה ולא רק חובת הימנעות.
עוד דוגמאות לחובה פוזיטיבית של בעל זכות קניין למשל בתים משותפים בבית כזה יש לי זכות קניינית מיוחדת. כאן יש לי גם חובה מכוח ההיבט השיתופי כלפי הדיירים האחרים למשל חובות של הבית המשותף.
שוכר ומשכיר- גם כאן יש הטלת חובה אקטיבית בין השוכר למשכיר, יש לו זכויות וגם חובות ואם לא - עורך דין לנושאי דיני אינטרנט ורשת יכול לטפל בנושא.

מה מידת האחריות הנזיקית שמוטלת על מי שמפר את הזכות

בזכות קניינית- עפ"י הדין הקיים בהיבט הנזיקי, פגיעה בזכות קניינית נושאת אחריות מוחלטת. כלומר היא חלה גם בהיעדר אשמה. אם למשל אני נכנסים לשטח קנייני של אחר ללא אישור ולא ידעתם שזה שטח של אחר זה לא מעניין לעניין אחריות נזיקין ואני ביצעתי עוולה נזיקית. העוולות הנזיקיות נמצאות בפקודת הנזיקין , עורך דין לנושאי דיני אינטרנט ורשת מטפל בעוולת השגת גבול, ועוד סע' עוולת השגת גבול, סע' 29  - כאן צריך נזק אך לא צריך אשמה וגם לא רשלנות. סע' 31 – השגת גבול- כאן מדובר בהשגת גבול במטלטלין "לקיחת טובין שלא כדין מאחזקתו של אחר..." – כלומר, לדוגמא הפלאפון מאתמול, אין שן יסוד נפשי של אשמה או רשלנות. סע' 32 גזל- גם כאן נכנסת הדוגמא של העורך דין לנושאי דיני אינטרנט ורשת, עוולות רכושיות. יש היום אחריות מוחלטת בהיבט הנזיקין והחריג הוא תקנת השוק. סע' 53 לאותה הפקודה,