עורכי דין לנושאי זכויות יוצרים וקניין רוחני
עורכי דין לנושאי זכויות יוצרים וקניין רוחני י סוד מסחרי נועדו על מנת לתקן עוולות מסחריות. בסע' 6 לאותו חוק בהקשר לתכונת האחריות אמרנו שאם אתה קנית או קבלת סוד מסחרי ופתאום נודע לך שהוא גנוב, לגבי מימד האחריות מה שקובע זה לאלמנט הידיעה. ברגע שנוגע לך שזה גנוב מאותו הרגע אתה חב בנזיקין מאותו הרגע. אך יש אם רכש וקיבל את הסוד בתו"ל ובתמורה אלא אם כן ראה ביהמ"ש כי לשם עשיית צדק בין הצדדים יש להטיל עליו אחריות בשל גדל סוד מסחרי. כלומר, מבחינת האחריות ברגע שידעת שהסוג גנוב אתה בבעיה מבחינה נזיקית.
סע' 8 אומר שלא, אומר שאם אתה רכשת בתו"ל ובתמורה את הסוד, לא ידעת שזה גנוב, אז אתה לא תהיה אחראי כלפי בעל הסוד. אבל, בסע' 8 לביהמ"ש יש שק"ד להחליט שלמרות שרכשת בתו"ל ובתמורה, אתה תהיה אחראי. אם ביהמ"ש לא מפעיל את השק"ד ורכשת בתו"ל ובתמורה אין לך אחריות נזיקית ויש שוויון בין בעל הסוד ובינך.
הכלל הוא- עורכי דין לנושאי זכויות יוצרים וקניין רוחני
למה זכות זו מבחינת העדיפות חזקה יותר מהזכות המעין קניינית? התשובה היא שהזכות מעין קניינית ראינו שרוכש שני, אם הוא היה תם לב תמורה ורישום הוא תמיד גובר על הראשון. לעומת זאת, בזכות זו לא תמיד רוכש שני שהיה תם לה תמורה ורישום יקבל תמיד עדיפות על הראשון אלא גם במצב כזה יש שק"ד לביהמ"ש לשלול את העדיפות שלו לכן הזכות הדמויית קניינית היא יותר חזקה.
למה הזכות המעין קניינית חלשה יותר מהזכות הקניינית? התשובה היא שבזכות קניינית סתם רוכש שני שעמד בתו"ל תמורה ורישום זה לא מספיק לו כדי לגבור על זכות קניינית קודמת אלא הוא צריך וחייב לעמוד בתקנת שוק.
תקנת שוק 34 לחוק המטללין, 10 למקרקעין ו-5 למשכון- סע' אלה אומרים יש אינטרסים ציבוריים שבהתקיימותם גם זכות הקניין תתכופף.
עורכי דין לנושאי זכויות יוצרים וקניין רוחני
זכות קניינית מבחינת עדיפות לא נסוגה מפני אף אחד כולל רוכש בתום לב ובתמורה ששכלל את זכותו . זו התכונה הכי חשובה של הזכות ואין שק"ד לביהמ"ש. למעט , יש אינטרסים ציבוריים שבמסגרתם החברה אומרת שהזכות תיסוג מפניהם ואלו תקנות השוק למיניהן .
תקנת השוק הראשונה – במטלטלין - ס' 34 לחוק המכר – תכלית התקנה : הגנה על יציבות המסחר על שוק פתוח ועל אמינות השוק . אדם שרוכש בתום לב סחורה לא צריך לדאוג מאין הסחורה ומה יקרה אם הסחורה לא שייכת למוכר .
זו דוגמא לפגיעה בזכות הקניין באופן חיצוני לשם שמירה על אינטרסים ציבוריים .
תום לב – תום הלב של תקנת השוק הוא – הדין כיום הוא שבכל תקנות השוק תום הלב הוא סובייקטיבי . לגבי תקנת השוק במטלטלין אפשר להבין את זה מכוון שבמטלטלין לא רוצים להעמיס בדיקות על מי שבא לרכוש כי אז נפגע שוב בשוק החופשי בדרישות אלו . אבל לצורך קיום התקנה בכל עורכי דין לנושאי זכויות יוצרים וקניין רוחני יש לעמוד בכמה תנאים :
א. מדובר בנכס עורכי דין לנושאי זכויות יוצרים וקניין רוחני
ב. המוכר עוסק במכירת מוצרים מאותו סוג
ג. המכירה נעשתה במהלך מרגיל של העסקי ם
ד. הקונה משכלל את הרכישה – רכש, שילם והעביר לרשותו בתום לב.
לחוק המקרקעין – תקנת השוק – מי שרכש זכות במקרקעין מוסדרים .. . כאן התכלית הציבורית שונה לגמרי – הסתמכות הציבור על רישום בטאבו – אמינות המרשם . החברה רוצה שניתן יהיה להסתמך על המרשם וזה חשוב במיוחד לאור הקונסטיטוטיביות של המרשם גם אם הוא נעשה באמצעות עורכי דין לנושאי זכויות יוצרים וקניין רוחני.
ע"פ הםסיקה גם במקרקעין תקנת השוק היא סובייקטבית . עורכי דין לנושאי זכויות יוצרים וקניין רוחני מבקר את הפסיקה הזו. הוא טוען שזה היתר להתרשל. כאן מדובר בעסקה ארוכת טווח שמעורבים בה עו"ד ויש זמן לבחון את העסקה לעומק וכן זהו הנכס היקר ביותר שיש לאדם ולכן יש לדרוש הרבה יותר לפני שפוגעים בזכות זו.
תקנת שוק מחוק המשכון ס' 5 : נכסים נדים שמוכנו כאשר היו באחזקתו של הממשכן שנרשמו או הפקדו – יהי הכוחו של המשכון יפה לכל דבר אף אם הממשכן לא היה בעליו של הנכס, ובלבד שנושה פעל בתום לב ושהנכס הגיע למחזיק בו ברשות ( כלומר לא גניבה )
המטרה של התקנה הזו היא הגנה על שוק האשראי ועקרון הפומביות של החזקה . תקנה זו עומדת להתבטל עורכי דין לנושאי זכויות יוצרים וקניין רוחני החדש כי חזקה לא נותנת זכות קניינית ולכן אין הגיון שתפגע בזכות קניינית .
ס' 73 לחוק הירושה אם קונים על בסיס צו ירושה.
העדיפות של הזכות הקניינית כאמור היא חד משמעית למעט תקנות שוק.
חריג נוסף לזכות הקניינית – ס' 83 לפקודת פשיטת רגל – אדם שנמצא בפשיטת רגל בתוך העסק שלו יש נכסים שייכים לאחרים אבל כלפי הציבור נראה כאילו הם חלק מכנסיו עורכי דין לנושאי זכויות יוצרים וקניין רוחני יכולים לקחת . על פי ס' זה יש "בעלות נחזית" כלומר אותו אדם נוהג בנכסים אלו בעלי הנכס ולכן הדין אומר במצב של פשיטת רגל בעל הקניין לא יוכל לעקוב אחר נכסיו למרות עקרון העדיפות ולא ניתן יהיה להוציא את הנכס מידי הנאמן וכולם יתחלקו בנכסים אלו . זהו ס' מאוד בעייתי עורכי דין לנושאי זכויות יוצרים וקניין רוחני מאוד מתנגדים .
כיצד ניתן להתגבר על הס' – ע"י נאמנות אך זה בעייתי כי חוק הנאמנות דורש אלמנט של ידיעה או שהיה עליהם לדעת שהנכס אינו של בעל העסק ואם לא ידעו או היה עליהם לדעת לא גובר דבר .
דרך שניה – אם יש לעסק מכונות שלא שייכות להם עליהם להציג לפני כל העולם שהבעלות של אחר וזאת באמצעות שלט למשל המודיע של מי המכונה .
זכות מונופול – כאן מדובר על קניין רוחני . כאן יש עדיפות ברמה גבוה יותר מאשר קניין גשמי וזאת מכוון שגם אם אדם המציא בעצמו פנטנט זהה והוא לא גנב או דבר דומה, עדיין הוא לא רשאי להשתמש בפטנט כי הזכות הזו היא מול כל העולם .
( לגבי סוד מסחרי או זכויות יוצרים אין מונופול ).