עורך דין לעיניני משפחה וירושה

יש עוצמות שונות של זכויות. לכל זכות עוצמה שונה. ניתן לראות סולם של הזכויות השונות.

 יש אבחנה בין זכות רכושית וזכות אישית – יש כל מני הגדרות לאבחנה בין זכויות אלה. ההגדרה של עורך דין לעיניני משפחה וירושהלזכות רכושית היא:  זכות המירה ו/או זכות שיש לה ערך כלכלי כלומר זכות שניתן להפיק רווח כלכלי כתוצאה מהשימוש בה. הוא מחלק ל-2 אפשרויות חלופיות או המירות או ערך כלכלי. למשל, עורך דין לעיניני משפחה וירושה יכולה להיות זכות בעלת ערך כלכלי אך היא לא המירה למשל זיקת הנאה לטובת אדם ספציפי והוא לא יכול להעביר אותה (בעל הזיקה) אך וודאי שיש לה ערך כלכלי לאותו האדם. דוגמא נוספות יכולה להיות זכות לעסוק במקצוע כלשהו, לא ניתן להמיר זכות זו (למשל להמיר תעודת עו"ד) ולכן מדובר בזכות רכושית.
 לעומת זאת, זכות אישית היא זכות שאיננה המירה ושאין לה משמעות כלכלית. למשל הזכות לכבוד, הזכות לפרטיות, לשם טוב.

אבחנה זו איננה נקייה מספקות כי גם הזכויות האישיות הקלאסיות יכולה להיות להן גם משמעות כלכלית למרות שהגרעין של הזכות אינו כלכלי. פגיעה בזכות תגרור זכות כלכלית.
יש הרבה זכויות רכושיות שאינם המירות ויש להן היבט אישי יותר מרכושי. כלומר יש להן ערך כלכלי אך ההיבט האישי יותר מובהק למשל הזכות לעריכת דין, זו זכות רכושית אך הערך הכלכלי הוא נזיל כי זה תלוי מה אתה עושה עם התעודה של העורך דין.

או למשל יש זכות חוזית בין שני אנשים מול הצד שזכאי יש צד שחייב והיא נוצרה בניהם והזכאי תלוי ברצונו הטוב של החייב לקיים את הזכות ולכן גם כאן יש מימד אישי גבוהה.

עורך דין לעיניני משפחה וירושה הניגוד לעורך דין לעיניני משפחה וירושה אומר שרק מה שהמיר הוא זכות רכושית. ההמירות היא התנאי לרכושיות של הזכות ולכן רישיון לעריכת דין הוא לא זכות רכושית כי הוא בלתי המיר.
למה צריך אבחנה זו?

צריך להכיר אותה כי יש היבטים שיש לה חשיבות למשל בהיבט הנזיקי יש חשיבות לאבחנה בין פגיעה בגוף לבין פגיעה ברכוש. פגיעה בגוף מבחינה נזיקית מחייבת אשמה. לעומת זאת עפ"י הדין הקיים היום פגיעה ברכוש איננה תלויה באף סוג של אשמה מההיבט הנזיקי. למשל אם אני בטעות לוקחת טלפון של מישהו אחר, הוא יוכל לתבוע בעוולת גזל בנזיקין למרות שזו טעות. אם הוא הפסיד את עסקת חייו כי לא היה עליו הטלפון זה יוצר לי בעיה. הקודקס מתקן את עניין האשמה בגוף והאי-אשמה לרכוש וכיום לפי הדין נדרשת אשמה גם ברכוש.

 יש אבחנה יותר חשובה- אבחנה בין זכות חוזית לזכות קניינית - למה האבחנה חשובה?
יש דינים שלמעשה חלים רק על זכויות קנייניות למשל דרישת הכתב במקרקעין חלה אך ורק על רכישת זכות קניינית במקרקעין ולכן חשוב שנדע אם אנו רוכשים זכות קניינית במקרקעין או שלא.
החוק קובע תוצאות שונות לזכות הקניין לעומת זכות חוזית מבחינת עורך דין לעיניני משפחה וירושה ההגנה על הזכות. למשל כאשר יש לי זכות קניינית אז בפירוק חברה אני לא עומד בתור יחד עם שאר הנושים כי לי יש נכס ולכן יש לי עדיפות על פני כלל הנושים. או למשל אם נניח יש נכס שמושכן לבנק ומישהו קנה את הנכס הזה, אותו רוכש שקנה את הנכס למעשה יהיה כפוף לזכות המשכון כלפי הבנק זאת כי זכות המשכון היא זכות קניינית שרובצת על הנכס ולכן שלבנק יש זכות קניינית יש לו עדיפות זו דוגמא לתוצאה שונה מבחינת הזכות. דוגמא נוספת- אם אני קונה בית ואחרי שהבית כבר עבר בטאבו לבעלותי וגיליתי שיש שוכר בבית אז אם לשוכר יש זכות קניינית אז אני מקבל את הבית יחד עם השוכר. אני הבעלים החדש של הבית אך אני כפוף לזכות השכירות של השוכר, זכות השכירות של השוכר רובצת על הנכס ולא ניתן לפנות אותו. זכותו היא כלפי כל העולם לרבות הבעלים החדש של הבית. ההגנה של זכות קניינית היא הרבה יותר חזקה לעומת ההגנה שיש לזכות חוזית.
נפקות נוספת שנגזרת לנפקות הקודמת היא העבודה שבניגוד לזכות קניינית הזכות חוזית השאלה האם הזכאי לזכות יקבל את הזכות (יממש אותה) או שלא היא תלויה בנסיבות הספציפיות של החייב, לכן מכנים אותה זכות אישית, אובליגטורית וכו' ותלות זה במעשיו ובמחדליו של החייב הופכת זכות זו לבלתי יציבה והיכולת להסתמך עליה היא מוגבלת.
 לבן תמיד צריך לאבחן האם זו זכות חוזית או קניינית, האם נכס זה, מהם מאפייניו ומהו טיבו וכך אני נדע את עוצמתו של הנכס.

יש בד"כ נקודת השקה בין הזכות החוזית ובין הזכות הקניינית, הזכות בד"כ מתחילה בהיבט החוזי וממשיכה לקנייני כאשר הזכות משתכללת לידי זכות קניינית אך כמובן לא תמיד. אם אני נותן במתנה רכוש אני לא חייב לעשות הסכם, ניתן לחתום על שטרי מכר ולתת הדירה במתנה ואז אותו מקבל מתנה אוטומטית הופך להיות בעל זכות קניינית ללא זכות חוזית קודמת עורך דין לעיניני משפחה וירושה.