עורך דין פלילי

עורך דין פלילי - דעת הרוב טענה שצריך חיבור פיזי, העובדה שאין שם ברגים שמחברים את המחוברים לקרקע מצביע על כך שזה לא חלק מהמקרקעין. יש הרבה מאוד ביקורת על פס"ד זה אך הוא עדיין ההלכה. אך ככל הנראה שזה פס"ד שיבוטל וזה רק עניין של זמן. גם דעת הרוב מרגישה שהתוצאה היא לא נוחה בעצמה.
עורך דין פלילי אומר שנכון שלא היה חיבור של פרגים לקרקע אך זה לא המבחן הנכון. הוא טוען שצריך לבחון עד כמה ניתן להפריד את המחובר מבלי להזיק למחובר או למקרקעין. בין היתר הוא טוען שצריך לבחון את העלות שכרוכה בהפרדה ואם בכלל יהיה ערך לאובייקט לאחר ההפרדה. כלומר המבחן הטכני של החדירה לקרקע הוא מבחן מיותר ופורמאלי ומה שבאמת מעניין זה יכולת ההפרדה של המחובר וזה מצביע על מימד הקביעות.
עורך דין פלילי אומר שצריך לקשור בין המונח חיבור של קבע לבין המונח מחוברים הניתנים להפרדה. אם למה שהיה קודם מחובר ופורק ואין לו ערך לאחר הפירוק אז הוא ייחשב חיבור של קבע. גם אם אנו מדברים על מבנה שנבנה לתקופה קצרה למשל מבנים שנבנו לצורך תערוכה ולאחר הפירוק לא ניתן יהיה לעשות בהם שימוש, למרות שזה תקופה קצרה זה יהיה חיבור של קבע אם לאחר הפירוק לא יהיה לזה ערך. לעומת זאת אם אפשר לפרק מבלי להרוס זה עשוי להיות אינדיקציה לזה שזה לא חלק מהמקרקעין- כלומר צריך להוסיף את מבחן הכוונה (המבחן של השו' ברנזון במיעוט). למשל דלתות, גדר, כל מני דברים שברור שהכוונה היא לחבר אותם חיבור של קבע ולכן זה חלק מהמקרקעין. כלומר לגביהם יש את ההיבט הפיזי שהם מחוברים פיזית וגם את ההיבט שזה לא ניתן להפרדה, יכול להיגרם לנזק אם יפורק וגם מבחן הכוונה שזה מראש יועד לחיבור קבע. דעתו היא שזה לא שני מבחנים מצטברים, צריך לבחון את מבחן הכוונה וגם את מבחן הנזק ולא חייב ששניהם יתקיימו.
למה זה חשוב?
זה חשוב מתי שהצדדים לא קבעו בהסכם בניהם מה בעניין המחוברים. למשל מוכר הדירה מפרק לאחר המכירה את הברזים והדלתות. אז יבחנו האם זה חלק מהמקרקעין.
.
לסיכום-עורך דין פלילי  - המבחנים שלו:
1.    האם זה ניתן לפירוק בקלות
2.    האם זה יועד לחיבור זמני

סע' 12 לחוק המקרקעין סיפא: "...ואין נפקא מינה מי חיבור את המחוברים..." כלומר לצורך השאלה הקניינית לא חשוב מי חיבר ולכן שוכר שחיבר משהו על הקרקע בהנחה שזה עומד במבחנים של חיבור של קבע יכול שהוא יאבד זאת מבחינת הבעלים. יכול להיות שתהיה לו עילה חוזית.
לדוגמא משכנתא- בנק נתן משכנתא לצורך רכישת קרקע. בהמשך הבעלים בנה בית על הקרקע, המשכנתא היא כבר לא רק על הקרקע אלא על הבית והבית הופך להיות כחלק מהנכס הממושכן. מכאן אנו מסיקים שכל בניין של המקרקעין הופך אוטומטית לבעלות של בעל החלקה כי הקרקע והמחוברים הם יחידה קרקעית אחת.
יש לזה חריג אחד- בית משותף.  באמצעות רישום של בית משותף אפשר למנוע את התוצאות של סע' 12.החריג מאפשר בעלות בחלק מסויים החלקה. נוצרות תתי חלקות המונעות את התוצאה של סע' 12.

סע' 538ב' – קיבלו את הדעה של עורך דין פלילי- הוציאו את הסיפא של סע' 12 זולת מחוברים... מה שלא תוקן בקודקס הוא שעובדה שסע' 538ב מדבר על בעלות בקרקע ויותר נכון לומר שמדובר בכל זכות קניינית ולא רק לבעלות.

לסיכום לעניין נכסים, מטלטלין בחוק המטלטלין מוגדרים כנכסים מוחשיים חוץ ממקרקעין. על זכויות חל חוק המחאת חיובים. זכות כשלעצמה היא נכס שאפשר לסחור בו, אפשר להמחות אותו, המחאת זכות איננה טעונה רישום והיא איננה מחוייבת לקבל את הסכמת החייב לעומת זאת המחאת חבות כן טעונה הסכמה של הזכאי גם אם הוא עורך דין פלילי.