נזקי גוף

 כאן תוכלו למצוא עורכי דין שיעזרו לכם לרדוף אחר הצדק שמגיע לכם עבור נזקי גוף שונים ומשונים

 העיקר הבריאות אומרים לא חשוב הכסף - אבל אם כבר אז כבר...

 
סע' זה עוסק במקרה שלעורך דין -א' אין עדיין נזקי גוף מסוג זה או אחר או זכות קניינית. כל עוד א' ו-ג' שניהם נמצאים בשלב החוזי אני נותן עדיפות לקודם בזמן והוא א'. אבל זה לא סוף הסיפור, המאוחר בזמן יכול לגבור על הקודם בזמן במידה והוא עומד בשלושת התנאים:
1.    תו"ל
2.    תמורה
3.    רישום
העורך דין שני צריך ערך מוסף כדי להתגבר על הקודם בזמן. הפסיקה לקחה את סע' 9 מאוד ברצינות ואמרה שהרישום של סע' 9 שאנו דורשים מהשני הוא רישום מלא בטאבו. כאן לא מספיקה ל-ג' הערת אזהרה. נדרשת תמורה ממשית ובנוסף אני דורש שהוא יהיה תם לב לכל אורך הדרך עד לשלב הרישום.
כאן בדוגמא א' לא רשם הערת אזהרה וב- 1.6 ג' שרצה לקנות את הדירה מ-ב' בחן את נסח הטאבו וראה שאין עליו הערות. עו"ד של ג' אמר לו שהוא יכול לשלם את התמורה. הוא משלם 95%. א' שילם 20% וכמובן שלא קיבל את החזקה. ג' קיבל חזקה וכבר בא להירשם בטאבו כבעל הזכות הקניינית. פתאון בא א' ואומר שהוא קודם. לפי סע' 9 – א' ששילם 20% יגבר כי הוא היה קודם ולא הושלם הרישום כלומר ג' לא היה תם לב בעת הרישום כי ידע על א'. כך הפסיקה קבעה. הסע' גם בכלל לא דורש מ-א' תו"ל ואפילו לא תשלום תמורה. עד לפרשת גנץ (עד שנת 1999) כך היה.
ברק אמר בנזקי גוף  שיש את סע' 9 אך סע' זה אינו בודד במערכה. עד גנץ נותנים עדיפות ל-א'. אמנם לא שוללים את הזכות החוזית של ב' כלפי ג' כלומר ג' עדיין יכול לתבוע את ב' (למרות שאם מכר את הנכס שלו ל-א' סיכויי התביעה קטנים כי אין מה לגבות).עדיין העימות הקנייני הוא קריטי כי השאלה היא מי יזכה בנכס. לכן אומר ברק שיש את עקרונות תו"ל. הערת אזהרה לא נועדה רק להגן על א' אך אם יש כאלה שלא טורחים לרשום הערות כאלה, כלומר יש אחריות של הציבור לרשום הערות אלה כדי למנוע מצבים כאלה. האחריות החברתית מחייבת את א' ללכת ולרשום הערת אזרה אפילו אם אין לו עדיין זכות קניינית ורק זכות חוזית. אומר ברק שההתעקשות של א' לקבל את העדיפות מתוקף סע' 9 היא חסרת תו"ל כי אתה גרמת לבעיה.  ברק אמר שהוא לא תמיד יכול לחייב את א' וזה הכלל אך יש לו סייגים:
1.    למשל צריך לרשום הערת אזהרה תוך זמן סביר (מה זה זמן סביר?)
2.    צריך לרשום רק כאשר זה אפשרי, כאשר נזקי גוף זה לא אפשרי לא ניתן להטיל נטל על א'
3.    יש שיקולים של מידניות משפטית שעם על הכבוד גוברים גם על האחריות החברתית, למשל בני זוג, לומר למה לא רשמת זה יכול למוטט את התא המשפחתי.
4.    אם ג' התרשל, למשל א' קיבל חזקה ו-ג' יכול היה לבדוק באמצעים סבירים אם לקה בנזקי גוף  לבדוק אם יש מישהו בדירה, אז זו רשלנות של ג' ולא של א' (כלומר גם א' רשלן אך פחות)
5.    מה קורה שבמערכת היחסים בין א' ל-ב' ב' אומר לא' שלא ירשום הערה כי הוא קודם רוצה לקדל סכום מסויים של כסף. גם מקרים אלה יכולים לבוא בחשבון במקרה בו לא נדרוש מ-א' לרדת מהעסקה
שורה תחתונה של פס"ד זה ביטוי מובהק וברור שמשקף את האחריות החברתית של עורך דין בעל הזכות המעין קניינת.